תקוע בבית

אמא תמיד אומרת תצא החוצה לנשום קצת אוויר
אבל אתה מעדיף להתקע מול המחשב כמו איזה דביל
במקום לצאת החוצה להיות קצת עם חברים
אתה תקוע במחשב, מעדיף לגלוש באתרים
כל היום תקוע בבית כמו ילד בלי חיים
מתי יצאת בפעם אחרונה חוץ מהחגים?
הגיע הזמן להפסיק עם המחשב, להפסיק עם השטויות
הגיע הזמן לצאת קצת מהבית, לצאת קצת לבלות
חברים מתקשרים וכל פעם תירוץ אחר
"אני לא יכול" או שאתה פשוט מאלתר
כולם נהנים, כולם דופקים קצת את הראש
ואתה מצידך מחליט שזה הזמן לפרוש
מתעורר לבוקר חדש ושוב אותו דבר
חברים לא מתקשרים כי גם להם פשוט נשבר

חיים הפוכים

יום אחד אתה מתעורר באמצע בית אבות
מגלה שאתה חיי, בלי שום הסברים או סיבות
מרגע לרגע אתה מרגיש יותר ויותר בריא
מרגיש שאתה חיי בחלום אמיתי
יום יום עובר ואתה נהיה יותר ויותר צעיר
הזמן עובד רק הפוך, בכל רגע את הדרך הוא מאיר
כל מה שהיה נמחק, כעת לא נותר מה לעשות
את כל מה שהיה רצית מחדש לבנות
עוברות השנים ואתה פתאום בן 20
העבודה נעלמה ואתה מתחיל לחיות חיי נעורים
חולפות השנים ואתה מוצא את עצמך בכל מיני מסיבות
מנסה להנות כמה שיותר, מנסה לתפוס כמה בנות
הזמן חולף ועובר ואתה נעשה עוד יותר קטן
החיים עומדים להגמר, לא נותר לך עוד הרבה זמן
עובר הזמן, אתה כבר בן חמש
בוכה, צועק, לא מתבייש
הגעת לגיל שנה, אתה כמעט מת ולא נשאר לך עוד מה לעשות
אבל דבר אחד הבנת בחייך - את הזמן המדויק שיש לך לחיות

שקר אמיתי

יש מצבים בחיים שצריך לדעת לשקר
לא משנה אם אתה נמצא ברחוב, או סתם עם חבר
לפעמיים האמת יכולה רק להזיק
לכן אני חושב שעדיף פשוט להחליק
לפעמיים עדיף לחיות רוב הזמן בשקרים וסודות
כי אולי ככה סוף סוף תצליח לפתור את כל הבעיות
לעיתים האמת יכולה להיות מאוד אכזרית
אז פשוט עדיף לשתוק, ולהפוך אותה לסודית
יש מקרים בחיים שעליך לעשות את בחירתך
להמשיך לשקר או להסתכן ולנסות את מזלך
האמת יכולה להיות כואבת, השקר לא יכול
כל כך כואבת עד שאתה פשוט תתרסק ותיפול
אם תצטרך לומר ת'אמת, תחשוב על הסיכונים
תחשוב מה אתה מפסיד, תחשוב איך שיחקת באנשים

דרך ללא יציאה

כשנכנסת לזה אמרתי לך שלא תצליח לברוח
לא משנה איך תנסה, עם השכל או עם הכוח
אתה סופר את הימים, סופר כל יום שעובר
בלי לשים לב שהמצב שלך הולך ומדרדר
אתה בורח מהמציאות, מנסה להיות אופטימי
אבל מיום ליום אתה נהיה יום פסימי
בכל הזדמנות שיצא לך ניסית להתחיל מחדש
ניסית לשים את העבר מאחור, ולפתוח דף חדש
מאוחר מדי, על כל מה עשית, שילמת
יש משפט שאומר: "תאכל את הדייסה שבישלת"
אתה תקוע בתוך חור, בתוך דרך ללא יציאה
וזה ממש לא משנה אם היא ארוכה או קצרה
אתה חייב לדעת שמי שאשם פה זה רק אתה
לא נאשר מה לעשות, אלא לספר 14 שורות מהסוף להתחלה

חיים פשוטים

מלחמות, בעיות, תשכחו מהצרות
כל מה שאני רוצה זה בעצם לחיות
דאגות, מחשבות, מספיק עם השטויות
פשוט תחיו את החיים בדרכים הכי קלות
בבוקר קמים, חושבים על העתיד שלכם
עדיף לך לחשוב איך אתה חוזר היום הביתה שלם
תחיה את החיים בכיף - בלי דאגות, בלי שום כאב
אפילו אל תחשוב שבעוד כמה שעות אתה תהיה רעב
מבלים בלילות, הולכים למסיבות
מחפשים זיון מאיזה כמה בנות
החיים יפים, החיים מאושרים
ככה זה שלא חושבים מה יקרה בעוד כמה שנים
רשמתי כאן בערך איזה 14 שורות
מקווה שהבנתם ת'מסר בלי להתחשב בנסיבות

סיום הלימודים

הסתיימה לה סוף סוף שנת הלימודים
איך לא שמת לב שעברו כל כך הרבה חודשים
סיימת ללמוד, סוף סוף יש'ך זמן לחיות
בלי מבחנים, בלי כל העבודות
קיבלת תעודה, חשבת שהכל נגמר
ואז פתאום קלטת בצד איזה נכשל
כל השנה השקעת, את כל הזמן אתה בזבזת
על מה? על הציונים שבחיים לא השגת
רואה את התעודות של האחרים
רואה את הציונים של המבחנים
מסתכל עליהם, ואומר להם "איזה חרשנים"
הכי חשוב בשבילך זה שהשנה כבר נגמרה
מה שנשאר לך זה לחכות שתתחיל כבר השנה החדשה

שבועות

הנה סוף סוף הגיע חג השבועות
החג שבו אפשר להתפרע עם כל הבירזיות
הלכת לבד בתוך השכונה
ואז פתאום קלטת שזרקו עליך ביצה
רצת לחנות כדי לקנות בלוני מים
מתוך חשש שלא יזרקו עליך איזה משהו מהשמיים
עמדת ליד הבירזיה, ניפחת בלונים
חיכית לזרוק על איזה כמה ילדים
פתאום באו מאחור שני ביריונים
נבהת, שאלת אותם "מה אתם רוצים?"
כעבור שעה אתה כולך מלא מים
חוזר הביתה, חבל על הנעליים
דופק בדלת, אמא פותחת באמצע שהיא אוכלת
ואז היא קולטת שעשית מלקחת מוקדמת
הלכת להתרחץ בגלל שרצית להיות נקי
תזהר שמחר לא ישפכו עליך דלי